נועה קלגסבלד, ילידת ישראל, מציגה בעבודת הגמר שלה צילום מבוים ופיסול. היא מצלמת גברים ונשים לבושים חולצה לבנה מכופתרת, בלוקיישנים המנותקים לכאורה מהקשר תרבותי או גאוגרפי. עם זאת, טמונה בהם משמעות אישית ותרבותית: בית בן גוריון בתל אביב (סבה, שבתי טבת היה הביוגרף שלו), בית דולפין בשבי ציון (מלון "הבוטיק" הראשון בארץ) וטחנת קמח מהראשונות בארץ. על אף היותם של כל המצולמים לבושים בחולצה הלבנה, הגברים והנשים מביאים עימם לצילום משהו כמעט הפוך: הגברים פרונטליים בשפת גוף בטוחה והנשים בגבן למצלמה, או מציגות חלקי גוף בלבד. העבודה כוללת מיצב פיסולי העשוי מחולצות לבנות גבריות הנראות כאילו נסחטו בכביסת יד (פעולה נשית) ואחרי טיפול בחומר מקשה הן הופכות לפרחים (דימוי נשי). טכניקה: צילום אנלוגי ופיסול